<h1>תניא רבתי סימן נ"ד</h1>
<h2>דף טו:</h2>
וצריכין לבצוע ביו"ט על שני ככרות כמו בשבת לפי שבשבת עצמה לא נתחייבו לבצוע על שני ככרות אלא משום המן. שכיון שלא ירד מן בשבת הוזהרו ישראל ללקוט לחם משנה. כדאמר רבא חייב אדם לבצוע על שני ככרות בשבת דכתיב (שמות ט"ז) לקטו לחם משנה. וביו"ט נמי כיון שלא ירד מן ביו"ט כמו בשבת חייבין אנו לבצוע על שני ככרות. כך מצאתי בשם הגאונים ז"ל. ומנין שלא היה יורד המן בימים טובים. דכתיב (שם) ששת ימים תלקטוהו. רבי יהושע אומר למדנו שלא היה המן יורד בשבת. בימים טובים מנין, ת"ל לא יהיה בו. ר' אלעזר המודעי אומר למדנו שלא היה מן יורד בשבת, בימים טובים מנין, ת"ל לא יהיה בו. ביום הכפורים מנין, ת"ל שבת לא יהיה בו. וצריך להזכיר יעלה ויבוא בברכת המזון. ואם לא אמר מחזירין אותו. והוא שנזכר לאחר שפתח בהטוב והמטיב. אז חוזר ומברך ברכת המזון מתחילתו. אבל אם נזכר קודם שפתח בהטוב והמטיב. אומר בא"י אמ"ה אשר נתן ימים טובים לעמו ישראל לשמחה ולששון. ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים.
